"היום שמונה וארבעים יום שהם ששה שבועות וששה ימים לעומר " | יסוד שבמלכות

המלך והצדיק

"וצדיק יסוד עולם": ספירת היסוד מזוהה עם דמות הצדיק בכלל, ועם דמות הצדיק המיוחד הקיימת בכל דור בפרט. אם כן, יסוד שבמלכות פירושו הצדיק שיש בתוך המנהיג. האם דמות המלך היא היא דמות הצדיק? לאו דוקא. הצדיק והמלך יכולים להיות שני אנשים שונים, אבל המלך צריך להיות קשור לצדיק. זהו היסוד שבמלכות, שכן תכונת היסוד היא עצם יכולת ההתקשרות, ובמיוחד ההתקשרות לצדיק.

 

אמנם המלך עומד בראש הפירמידה השלטונית, אבל הוא מכיר בסמכותה של מנהיגות רוחנית מעליו, כמו התיאור של חז"ל על דוד המלך שהיה כופף עצמו בפני רבותיו. המלך הראוי כפוף להוראת הסנהדרין, שומע לדברי הנביא, ומכבד תלמידי חכמים, כמו שכותב הרמב"ם "מצוה על המלך לכבד לומדי התורה". החיבור הזה תלוי, כמובן, במידת הענווה של המלך, שאינה סותרת את ההתנשאות שלו כלפי העם.

 

היסוד מבטיח את הקיום של הבניין, וכך החיבור של המנהיג לצדיק מעניק למנהיגותו יציבות, בהיותה מנהיגות הפונה כלפי מעלה, מחויבת לצדק, לטוב ולישר.

 

תרגיל מעשי

במקום שבו אנו 'מולכים'-מנהיגים נזכור תמיד שהמעמד שלנו אינו מבטיח שאנו עושים טוב. כדאי שתהיה לנו דמות של צדיק, "משפיע רוחני" עמו אנו מתייעצים.