"היום שבעה וארבעים יום שהם ששה שבועות וחמשה ימים לעומר" | הוד שבמלכות

כתר הולם

מי ראוי להיות מנהיג? אפשר לעשות מבחנים רבים, אבל אחרי כל הנתונים, בסופו של דבר יש משהו לא-מדיד בבחירה. חוש פנימי כלשהו אומר לנו: זהו האיש! כתר המלכות כה הולם אותו, וכאילו המתין רק לו. זהו ההוד שבמלכות, כמו הילה מלכותית קורנת שהכל מודים בה, "יהודה אתה יודוך אחיך".

 

חז"ל אומרים שלמלכי בית דוד היה כתר מיוחד, "שכל הראוי למלכות הולמתו [הכתר מתאים לראשו], וכל שאינו ראוי למלכות אין הולמתו". בהרחבה, לא רק הכתר הפיזי, אלא המשרה עצמה 'הולמת' או 'לא הולמת' את האדם.

 

גם היום כשבוחרים הנהגה, אנו נוטים לבחור לא רק לפי כישורים או מצע, אלא הרבה (ואולי בעיקר) לפי נטיית הלב הנמשך אחרי המועמד שנראה מתאים ביותר לעמוד בראש. אך צריך להיזהר מפופוליזם זול, הילה נוצצת של ידוענים, ולחפש את הדבר האמיתי. כך מתוארת בחירתו של שאול המלך, שהיה "נחבא אל הכלים" ולפתע ראו כולם שהוא הראוי למלוך, "משכמו ומעלה גבוה מכל העם".

 

תרגיל מעשי

האם יש לנו את החוש הפנימי לזהות את המנהיג האמיתי?