"היום שלשים יום שהם ארבעה שבועות ושני ימים לעומר " | תפארת שבמלכות

יפי האדם המלכותי

מהו היופי המיוחד שיש במלכות, התפארת שבמלכות? לא רק הדמות היפה של המלך עצמו, "מלך ביפיו", אלא מערכת המלכות כולה אומרת יופי. מושג היופי קשור להרמוניה והתאמה, וכאשר המלכות פועלת כראוי היא מגלה את היופי הזה: המלך הוא הראש, תחתיו יש משנים ושלישים וכן הלאה – מערכת שלמה, מסודרת וזורמת, כמו התיאור היפה של מחנה בני ישראל במדבר, "איש על מחנהו ואיש על דגלו".

 

במערכת המלכות יש זרימה לא רק מלמעלה למטה, בפקודות והוראות, אלא גם מלמטה למעלה: אחרון האזרחים חוזר ומשפיע על המלך עצמו, כמו המושג הקבלי "אור חוזר". "אין מלך בלא עם", ואפילו האיש הפשוט ברחוב מוסיף את היופי היחודי שלו לממלכה.

 

כל אחד מאתנו צריך להיות מלך גם על עצמו. בספרי הקבלה כתוב שהמלה מלך היא ראשי תבות מוח-לב-כבד. זו המלכות הפנימית שצריכה לשרור בתוך האדם: המוח-השכל עומד בראש; מתחתיו הלב, עולם הרגשות; ולמטה הכבד המייצג את הצרכים הטבעיים הנמוכים. האדם ה'מלכותי' הוא מי ששכלו מושל ברגשותיו ורגשותיו בצרכיו, ומצד שני שיודע להיות קשוב לקולם של הצרכים ולרגשות הבוקע מלמטה. אישיות מתוקנת זו קורנת יופי מיוחד, התפארת שבמלכות.

 

תרגיל מעשי

קראו את תאור מחנה ישראל בפרשת השבוע הקרובה (במדבר). אפשר להתפעל מהמחנה המסודר, ואפשר לחשוב איזה יופי טמון בכל אחד ש"ממלכתו" האישית מונהגת כראוי.