"היום שמונה ושלשים יום שהם חמשה שבועות ושלשה ימים לעומר " | תפארת שביסוד

היופי שבנישואין

לפי ההלכה היבשה, מעשה הקידושין יכול להיות בכל דבר בעל ערך, לאו דוקא בטבעת. אבל אין סיכוי שנשמע חתן אומר תחת החופה "הרי את מקודשת לי בשקית מלפפונים זו"... מנהג ישראל לקדש דוקא בטבעת, ומקובל שתהיה זו טבעת זהב. יש הרבה סודות ורמזים בטבעת הנישואין, אבל הכל מתחיל מהעובדה שהטבעת היא פשוט משהו יפה. לא חפץ בעל ערך שימושי (כמו מלפפון), אלא תכשיט שמייצג יופי טהור ופשוט.

 

טבעת הנישואין מייצגת את היופי שיש בברית הנישואין, כאשר האיש והאשה, החתן והכלה, הופכים למשהו אחד. היופי שנישואין הינו התפארת שביסוד. מומלץ מאוד שהאשה תענוד תמיד את טבעת הנישואין – תזכורת תמידית כמה יפה הוא הקשר בינינו, יופי הנשמר לאורך שנים טובות (כמו מתכת הזהב האצילה).

 

ביסוד שבתפארת ראינו שבברית הנישואין מתגלה היופי של החתן והכלה. עכשיו, בתפארת שביסוד, אנו מדברים על היופי בעצם החיבור בין השניים, אותו מבטאת הטבעת. סיום המשפט, "כדת משה וישראל", גם הוא חלק מיפי הברית: קיום הנישואין לפי התורה ומסורת ישראל נוסך עליהם יופי מיוחד נוסף.

 

תרגיל מעשי

אולי אנו חשים שעל חיי הנישואין שלנו הצטבר קצת אבק... אין צורך לחכות ליום הנישואין, מבט קצר על טבעת הנישואין יזכיר לנו כמה יופי יש בנישואין.