"היום שניים וארבעים יום שהם ששהשבועות לעומר" | מלכות שביסוד

הכל מן האשה

במערכת הסמלים הקבלית, ספירת היסוד היא האיש-הזכר וספירת המלכות היא האשה-הנקבה. המלכות שביסוד, לפי זה, היא הכרת האיש במעלת האשה.

 

גברים ונשים שונים ומשלימים, ברוך ה'. באופן כללי, לכל מגדר תכונות וקוי אופי מיוחדים, וזה מה שהופך את החיים למעניינים ומאוזנים. אך אפיון המגדרים אינו תמיד פשוט. על פני השטח מקובל לזהות את האיש כמשפיע אקטיבי היוצא החוצה, מקבל החלטות, מגדיר יעדים ודוהר לכבוש אותם, ואילו את האשה כמופנמת וביתית יותר, כמי שיודעת לעבוד עם המציאות כפי שהיא, להכניס אורות לתוך כלים, וכך להעמיד מסגרת חיים יציבה.

 

אך חז"ל גם מפתיעים ואומרים: "הכל מן האשה". האיש אולי רוצה לחשוב על עצמו כדומיננטי וכקובע. אך בסופו של דבר האשה, בדרכה שלה, היא המשפיעה על הבעל, מנווטת ומעצבת אותו. גם כשנדמה לו שהוא המחליט, היא כבר החליטה מה הוא יחליט... זהו הפירוש החסידי לאמרה, "אשה כשרה עושה רצון בעלה": אשה כשרה עושה – כלומר יוצרת – את הרצון של בעלה.

 

חתן וכלה דומים למלך ומלכה (בפרט, המלה מלכה כוללת את אותיות המלה כלה). אך כמו שהחתן והכלה נשארים נשואים גם לאחר טקס הנישואין, כך כתר המלכות ממשיך להיות על ראשם. האיש הוא המלך, וזה טוב ויפה, אך כפי שמבהיר הזוהר "מלך בלא מטרוניתא לאו איהו מלך" (מלך בלא מלכה אינו מלך). מעל המלך יש מלכה – האשה, מלכת הבית.

 

תרגיל מעשי

הפעם התרגיל שמור לגברים: נסו לדמיין כתר מלכות על ראש האשה (הרווקים יכולים לחשוב על אמא). עם כל הכבוד לכם, יש כאן מלכה (היא כבר יודעת).