"היום שנים ועשרים יום שהם שלשה שבועות ויום אחד לעומר " | חסד שבנצח

הצלחה משמים

אנו פותחים את השבוע של ספירת הנצח, בו נעסוק במושג הנצחון, או בהרחבה, הצלחה בכלל (שימו לב לקרבה בין השרשים נצח וצלח). כעת, מהו החסד שבנצח? פנימיות ספירת החסד היא מידת האהבה והמשיכה, ואם כן החסד שבנצח איפוא המשיכה לנצח או להזדהות עם המנצח.

 

כל אחד, מאז שהוא ילד, רוצה לנצח במשחק או בתחרות ואוהב להזדהות עם המנצחים והמצליחים. ראו כמה חשוב להמוני חובבי ספורט בעולם שהקבוצה 'שלהם' תנצח במשחק. זהו טבע האדם. אך אהבת הנצחון, ככל מדה טבעית, צריכה בירור ושימוש במקום הנכון. כדי שנוכל לנצח בצורה מתוקנת, הצעד הראשון הוא להכיר מהו מקור ההצלחה שלנו.

 

במקום לומר לעצמנו "אני מוצלח", צריך להרגיל פינו לומר, "בעזרת ה' אצליח" ו"ברוך ה' הצלחתי". אנו למדים דבר זה מאזהרת התורה שלא לומר "כֹחי ועֹצם ידי עשה לי את החיל הזה", אלא "וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנֹתן לך כֹח לעשות חיל" (נשים לב שהפסוק אינו מתכחש לכך שהכוח נמצא בנו – "הנותן לך כח לעשות חיל" – רק מזכיר לנו מי נתן לנו אותו). פסוק נוסף הוא "נצח ישראל לא ישקר". "נצח ישראל" הוא הקדוש-ברוך-הוא, והוא מכונה כך כי הוא המעניק לעם ישראל את היכולת לנצח, וגם להתמיד בכך לָנֶצַח.

 

הרבי מליובאוויטש הקים את תנועת הנוער "צבאות ה'", בה הילדים מתחנכים להיות כחיילים הרוצים לנצח את הרע בעשיית מעשים טובים, לימוד תורה ומידות טובות. כדאי שגם המבוגרים יאמצו את ההתלהבות של הנצחון, ויחדשו את הרצון לנצח ולהצליח, בעזרת "נצח ישראל".

 

תרגיל מעשי

הביטו בילדים כשהם חדורים ברצון לנצח במשחק. האם נוכל לשחזר את ההתגייסות הנלהבת שלהם להגשמת היעדים הבוגרים שלנו? לאחר מכן, כשאנו מצליחים, האם נוכל לזכור מיהו הנותן לנו כוח?