חסד
שבחסד
תפארת
שבחסד
נצח
שבחסד
הוד
שבחסד
יסוד
שבחסד
מלכות
שבחסד
גבורה
שבחסד
"היום שמונה עשר יום שהם שני שבועות וארבעה ימים לעומר " | נצח שבתפארת
יופי נצחי
בפעם הקודמת ראינו את הקשר בין אמת ליופי – שהאמת יפה והיופי אמיתי. אך מכך אפשר אולי לחשוב שהאמת היפה היא כתמונה מתה – טבע דומם, מרוחק וקר כקרח. ממש לא: ביופי ובאמת יש התחדשות תמידית. הן פרות ורבות ומולידות כל הזמן חיים חדשים. התחדשות נצחית זו היא הנצח שבתפארת – כוחו של היופי להנציח בכל עת את הרגע החולף בצורה חדשה. וראיה לדבר: על האמת כתוב "שפת אמת תכון לעד", היא נצחית ואינה חולפת; ואילו הפכי האמת הם שקר, עליו נאמר "לשקר אין רגליים", וכן כזב, מלשון נחל אכזב שמימיו פוסקים ומאכזבים.
כיצד הופך את היופי הקיים בנו לדבר חי העושה פירות? במעשים טובים. המלה 'טוב' פירושה יפה, כמו בביטוי "טובת מראה". בנוסף, 'טוב' הוא גם התיאור של האור, "וירא א-להים את האור כי טוב". מעשה טוב אם כן הוא הדבר היפה והמאיר ביותר, פעולה חיצונית המבטאת את הטוב והיפה שבנשמה. היופי הזה איננו עקר. כולו השפעה והולדה, והוא גורר אחריו שרשרת בלתי פוסקת של מעשים טובים – "מצוה גוררת מצוה" ועוד אחת, ועוד ועוד. כך כל מעשה טוב, ולו הקטן ביותר, הופך להיות צינור המחובר אל האין-סוף, לנהר נצחי של מצוות ומעשים טובים ומאירים.
"וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד" נאמר על רבקה אמנו היורדת לשאוב מים מהבאר ומגלה את מידותיה הטובות במעשים טובים. את היופי הזה אנו מבקשים, יופי הגומל חסדים טובים לכולם, שופע כבאר מים חיים שאינם פוסקים.
תרגיל מעשי
אולי איננו מודעים מספיק לחשיבותו של כל מעשה טוב, גם זה שנראה הקטן ביותר. האם אתם מקפידים לתת בכל יום מטבע לצדקה? אפילו עשר אגורות. אין לנו מושג כמה יופי נצחי יש במעשה כזה.