"היום חמשה עשר יום שהם שני שבועות ויום אחד לעומר " | חסד שבתפארת

אהבת היופי

ספירת התפארת קשורה כמובן ליופי, ובספירת החסד נמצא כח האהבה והמשיכה. לכן חסד שבתפארת הוא אהבת היופי. אבל האם היופי הוא טוב? הרי לא כל הנוצץ זהב, ולא כל היפה הוא טוב. למעשה, אנו מצווים באופן מפורש שלא להתפתות אחרי מראה עינינו, ויודעים מה קרה כשאכלנו מפרי עץ הדעת שהיה כה יפה, "תאוה לעינים"... מצד שני, התורה מדגישה שהאמהות הצטיינו ביופיין, ואף נראה שיעקב אבינו ("בחיר האבות") התאהב במבט ראשון ברחל אמנו בשל היותה "יפת תאר ויפת מראה".

 

הקדוש-ברוך-הוא ברא עולם יפה, וברא אותנו עם משיכה טבעית ליופי, ודחיה ממה שאינו יפה. אלא שהיופי החיצוני צריך לשקף יופי פנימי רוחני – אישיות יפה וטובה, עדינה ומאירה. אחת ההגדרות למושג היופי היא התאמה ויחס נכון, כבגוף האדם שנברא ב"צלם א-להים". באותו אופן, באישיות יפה יש התאמה והרמוניה בין הנטיות והכוחות השונים, יופי החוזר ומשתקף ביפי הגוף (מכירים את הביטוי "א שיינע ייד"?). אמנם "שקר החן והבל היופי", אבל מוסבר ש"אשה יראת ה' היא תתהלל" פירושו שהיא תתהלל גם ביופי ובחן שלה. וכן רחל היתה "יפת תאר" ביפי גופני ו"יפת מראה" בקלסתר פניה ששיקף את תכונות נפשה האצילות. אגב, בזוגיות הנכונה האשה היא הכי יפה בעולם בעיני בעלה, "חן אשה על בעלה" (ואין כל צורך לחפש אחר יופי פיזי אחר).

 

עלינו לתת את המקום הנכון לחסד שבתפארת, לאהבת היופי. טוב לרצות 'להיות יפים' – לשאוף שהאישיות שלנו תהיה יפה וטובה, וממילא מוצאת חן וראויה להתפאר (מבלי לחפש מחמאות). "וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם", גם בהופעה חיצונית נאה ולא מוזנחת. וכשמביטים על הזולת, נחפש את הנקודות היפות שבו, וכך נגיע למציאת חן הדדית ולאהבת ישראל.

 

תרגיל מעשי

שלט במחנה צבאי אומר "חייל, שפר הופעתך". נחשוב, באלו נקודות אנו יכולים לשפר את הופעת הנפש שלנו, במה כדאי וצריך להוסיף ולייפות. ובמפגש עם אחרים, נשתדל יותר לראות את הטוב והיפה שבהם.