"היום ששה ימים לעומר" | יסוד שבחסד

ברית האהבה

אהבה פירושה כריתת ברית של מחויבות ואמון הדדיים בין שתי נשמות. האהבה חוצה את התהום הפעורה בין שני עולמותיהם הפנימיים של אנשים ומותחת מעליו גשר מקשר. כאשר כרותה ברית בין נשמות, היא נותנת לשני הצדדים כוח להתמודד עם עליות וירידות בקשר, עם משברים ונפילות: לא משנה כמה קשה כרגע, ברקע שורה זכרון הברית הנצחית שכרתנו, שקטה ובטוחה, מזכירה לנו כי הקשר בינינו איתן מכל הטלטלות הזמניות שעוברות עלינו.

על מנת לכרות ברית צריך כוח המסוגל לחצות תהומות ולבקוע מחיצות. זהו היסוד שבחסד: ספירת היסוד בקבלה קשורה במושג הברית, ומהווה את הכח לחבר הפכים. כפי שיסוד הבנין מחבר אותו לקרקע (ובכך בעצם מחבר את הארץ עם השמים אליהם שואף הבנין, שני ההפכים הגדולים ביותר), כך הברית מחברת שתי נשמות.

כשמקבילים את הספירות לגוף האדם, מקבילה ספירת היסוד לאבר הברית בגוף הגבר (ולרחם בגוף האשה), המכונה כך על שם ברית המילה הנעשית בו. ברית המילה מסירה ערלה פיזית, אך זו מסמלת 'ערלות' נוספות שהן נפשיות (והקיימות בגברים ונשים כאחד) – מחיצות מחוספסות המשקעות אותנו בטבע האנוכי שלנו, מעצימות את הרגישות שלנו לעצמנו וצרכינו האישיים ומפחיתות את הרגישות שלנו לצרכי הזולת. ערלה אחת היא ערלת האזניים האוטמת אותנו מלשמוע את דברי האחר. ברית שניה היא ערלת השפתיים העוצרת אותנו מלבטא את אהבתנו כלפיו. ומעל הכל ישנה ערלת הלב – עצם הקושי לחוש את מציאות הזולת.

תיקון הברית בנפש פירושה 'למול' את ערלתינו הנפשיות – לפתוח את לבנו, לפקוח את אוזנינו ולפצות את פינו להרגיש, לשמוע ולדבר עם אהובינו באמת.

תרגיל מעשי

עצרו לחשוב: באיזו מידה קושי שאתם מרגישים עם אדם אהוב צומח למעשה מחספוס פנימי בתוככם – מחיצה שאתם מציבים כי אתם מניחים שמגיעים לכם כל מיני דברים. כעת נסו להוציא הנחה זו מהמשוואה ובדקו אם האהבה ביניכם זורמת יותר.