"היום עשרים יום שהם שני שבועות וששה ימים לעומר " | יסוד שבתפארת

יופי מחפש יופי

בפעם הקודמת הזכרנו את הלבטים במהלך השידוכים, והנה אנו מגיעים, בשעה טובה ומוצלחת, לשמחת הנישואין. אין דבר יותר יפה מנשואי חתן וכלה (כפי שראינו ב"תפארת שבחסד"), וכל היופי שרכשנו בספירת התפארת מגיע כעת לידי ביטוי בשילוב יסוד שבתפארת, שכן תכונת היסוד היא התקשרות וכריתת-ברית, כמו ברית הנישואין.

 

"לא טוב היות האדם לבדו": הקב"ה ברא את העולם זוגות-זוגות – זכר ונקבה, איש ואשה, שכל אחד שואף למצוא את בן זוגו. החיבור בין השניים קשור לנקודת היופי שבהם (כמו התופעה של בעלי חיים המתייפים בפני בן-זוגם). לכן נכון לומר שהיופי מחפש יופי: היופי שבי מחפש בעולם את היופי התואם לו, כדי לשאת אותו ולכרות עמו ברית: "ודבק באשתו והיו לבשר אחד". לכן בכל חתן ובכל כלה יש יופי מיוחד, "כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ". ברית הנישואין מגלה את היופי שיש בכל אחד ואחת, יופי שאינו נותר מכונס בעצמו אלא יוצא לפגוש את החצי השני ולהתחבר עמו. זהו הסימן ליופי של קדושה, יופי אמיתי (בניגוד ל"הבל היופי").

 

בעומק, עצם החיבור בין השניים השונים מתאפשר באמצעות מכנה משותף לשניהם, שהוא-הוא היופי. כל אחד משקף לשני את היופי שבו, יופי מתחבר ליופי ומכפיל את עצמו, עד ליצירת אמנות חדשה מחיבור היופי של שני ההורים. רמז לכך נמצא במלה יֹפי עצמה, העולה בגימטריה 100 – שלמות של 10 הנכפלת בעצמה.

 

תרגיל מעשי

גם אם אלבום החתונה שלנו כבר בלוי מרוב שנים, אנו מוזמנים לשוב ולהזכר ביופי שיש בנשואין, בכך שהיופי האמיתי הוא זה שבוחר להתקשר עם יופיו של השני. ולכל הרווקים שבינינו, המשיכו לחפש את החצי השני!