"היום שמונה ימים, שהם שבוע אחד ויום אחד לעומר" | חסד שבגבורה

סירוב מאהבה

לאחר שבוע שלם של אהבה וחסד, אנו מבצעים תפנית חדה שמאלה, לספירת הגבורה. למה שמאלה? כי כך אומרים חז"ל "לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת" – יד ימין מייצגת את הנטיה החיובית האוהבת, מקרבת ומחבקת, ואילו יד שמאל היא הגבורה הדוחה, מסרבת ושוללת. אך באמת, מדת החסד תמשיך ללוות אותנו לאורך הדרך, וכאן אנו פוגשים אותה כחסד שבגבורה – החסד האוהב הוא המניע של הגבורה. כיצד?

 

אם באמת אנו אוהבים מישהו, עלינו לדעת לומר גם 'לא'. מכירים הורים שתמיד אומרים לילד 'כן'? הילד הזה הוא מסכן (כן). כי מי שבאמת אוהב ודואג לילדו, חייב להזהיר אותו מפני דברים שאינם טובים עבורו ולסרב לו לעתים. כאשר ההורים אומרים 'לא', זו מידת הגבורה – כדי לומר לא צריך טיפה תקיפות-גבורה – אבל גבורה זו היא תוצאה ישירה של האהבה, "חסד שבגבורה".

 

הצבת הגבולות מתבטאת בכל מעגל של השפעה-אהבה, ובכך היא יוצרת כלי מתאים עבור האור של האהבה, מתוך יראה וחשש מה יקרה ללא גבולות, שכן המידה הנפשית של ספירת הגבורה היא היראה, כמו שרומזת גם הגימטריא גבורה = יראה. נכון שתמיד עלינו להביט על הזולת בעין טובה (עין ימין) ולרצות רק בטובתו (ביד ימין של מדת החסד), ולכן יש קושי אמיתי לומר לו 'לא' – אבל כח הגבורה מעמיק ומחדד את האהבה עצמה, מגלה בה עומק חדש, והופך אותה לאהבת אמת.

 

תרגיל מעשי

לכל אחד מאתנו יש מעגל השפעה, אם כהורים לילדים, אם כמורים ומחנכים, ואם כ"בוגר אחראי" בסביבתו. כעת נחשוב, האם אנו תמיד מעדיפים לומר כן או יודעים גם לומר 'לא' במקום הנכון?